אימוץ גישה חיובית לחיים 

אשתף אתכם בסיפור קצר עלי ועל חברתי מימי הצבא, מיכל. מיכל היתה אחת מאלו שהכל הולך להם ואני, מאלו שלא. שירתנו יחד בצריפין ושתינו גרנו ברעננה. בין צריפין לרעננה מפרידות 35 דקות נסיעה ברכב, אך בתחבורה הציבורית הדרך אורכת כשעה וחצי בשלושה קווים שונים. פעם בשעה היה עובר בתחנה השנייה קו מיוחד שקיצר את הדרך לשעה נסיעה בשני קווים בלבד.

כשמיכל הייתה מגיעה לתחנת האוטובוס, הוא היה מגיע מיד. היא תמיד תפסה את הקו המיוחד בתחנה הבאה, או שהייתה פוגשת מכר שהיה מסיע אותה ברכבו עד הבית. כשאני הגעתי לתחנה, זה היה תמיד אחרי שהאוטובוס עבר ונאלצתי להמתין חצי שעה, לעיתים רחוקות תפסתי את הקו המיוחד ומעולם לא פגשתי מכר שהסיע אותי הביתה. בסוף הדרך הייתי מוצאת עצמי מזיעה ויגעה.

יום אחד יצאנו מיכל ואני יחד ולא היה קשה להבחין בהבדל ביני ובינה; מיכל הייתה חיובית ושמחה, היה לה ברור מראש שנגיע בזמן, שנתפוס את האוטובוס המיוחד וכשכמעט פספסנו אותו, היא רצה אחריו בכל הכוח ולא ויתרה. אני הייתי עסוקה במחשבות שליליות, רוב הדרך התלוננתי על צרותי וכשהקו המיוחד עבר על פנינו, הייתי משוכנעת שאין מה לרוץ אחריו. למרות זאת, ביום שבו יצאתי לדרך עם מיכל, הגעתי הביתה תוך שעה.

דבר אחד משותף לאלו שהכל מסתדר להם בחיים וזו הגישה החיובית. אנשים אלו אינם דואגים, אלא מטפלים בענייניהם בידיעה ברורה שהכל יסתדר לטובתם, הם הולכים בעקבות רצונותיהם ללא עכבות, הם מתעלמים לחלוטין מכל אמירה, אדם ומקום שאינם תואמים את דרכם והם כמעט אינם נותנים לדבר להשפיע על מצב רוחם הטוב.

הגישה היא הכול בחיים. היא משפיעה על ההרגשה, המחשבות, הפעולות ועל התוצאות שלהן. כל אחד יודע שכדי לקבל מפקיד הבנק את מה שרוצים, כדאי להיות נחמדים. אבל איך יכולה הגישה להשפיע על תנועת האוטובוסים?

מי שראה את הסרט 'בליפ' (ומי שלא, רוצו לראות), יודע שבעשורים האחרונים המדע מסוקרן מתופעה פיזיקאלית הנקראת 'מכניקת הקוונטים'. הפרשנות לתופעה זו שנויה במחלוקת, אך מדענים רבים משוכנעים שהיא מוכיחה שמה שהמוח שלנו מפרש כמציאות מוצקה, הוא רק הבחירה שלו כיצד 'לראות' את המציאות. בחירה הנעשית על פי הרגלים ותבניות חשיבה שרכש במהלך החיים.

עוד מסבירים החוקרים, כי בגוף קיים מנגנון התמכרות לכימיקלים, אותם מייצר המוח בעקבות אותן פרשנויות, וכי מנגנון זה גורם לנו להימשך למצבים בהם נחוש את אותן התחושות. או במילים אחרות; ההתמכרות שלנו להרגלי החשיבה שלנו, יוצרת מציאות.

אולי חוויתם בעצמכם כיצד בתקופה טובה במיוחד, למשל כשמאוהבים, עוד ועוד דברים טובים קורים? או המצב ההפוך, בו הייתם שקועים ברגשות שליליים ובחייכם המשיכו להופיע מחדלים? לכן על מנת לבנות חיים מאושרים, עלינו ליישם גישה חיובית.

נשמע פשוט? בכלל לא. המוח הוא יצור ערמומי, המתוכנת היטב לשמר את מציאותו העכשווית ובלבד שלא להסתכן בלא נודע. הוא ילחם בנו עד חורמה. הוא ימשוך אותנו שוב ושוב לאותם האירועים שיעוררו מחשבות שליליות והוא יזמר את אותן הזמירות: "אף פעם לא מצליח לי", "ידעתי שזה לא יעבוד", "תמיד קורה לי ש...", "מזלזלים בי", "לא מתחשבים בי", "אני לעולם לא אצליח", " אני לא מספיק...", "העולם מתאכזר אלי".

לכן עלינו לעשות יותר מ"לחשוב חיובי"; עלינו לחדור דרך שכבת האמונות השליליות, לנפץ אותה מבפנים ולהיצמד להרגלי חשיבה חדשים בכל הכוח, ואל מול כל מציאות חיצונית, עד שנצליח לנתק את ההתמכרות לכימיקלים השלילים.

כיצד תאמנו את עצמכם לחשיבה חיובית:

המרת הגישה היא תהליך מורכב, הדורש התמדה ונחישות. זוהי קריאת תיגר על דחפים פנימיים עוצמתיים. יתכן שתשכחו את התורה ותזכרו בה מחדש מספר פעמים לפני שתצליחו, אך כשתשלטו באומנות הגישה החיובית, תוכלו ליצור כל מציאות שתרצו בחיים. להלן תרגיל שיסייע לכם בדרככם:

ראשית, עליכם להכיר את האגו שלכם. אגו נחשב למושג שלילי ומילה נרדפת לעודף בטחון עצמי, אך פירוש המילה הוא 'אני'. האגו הוא תפישת המציאות שלנו לגבי החיים, העולם ועצמנו. אוסף הנחות הבסיס שלנו על החיים. חלקן חיוביות ומשרתות; "החיים יפים", "הכול לטובה" וחלקן הרסניות, כדוגמת ה 'זמירות' של המוח שצוינו קודם.

האגו מתעתע; לעיתים אנו חושבים שאנחנו מחזיקים בגישה חיובית, אך ברגעים קשים עולה סדרת מחשבות שונה בתכלית. כדי להכיר אותו באמת, עליכם לצפות במחשבותיכם בזמן משבר; זהו כל מצב בו אתם חשים רגשות שליליים לגבי המציאות שלפניכם. את המחשבות השקריות תוכלו לזהות בקלות לפי תגובה רגשית שלילית שהן מעוררות בכם, והניסוח שלהן:

"הוא תמיד...", "אף פעם לא...", "העולם הוא...", "אנשים הם...", "אני לעולם לא..." וכן הלאה.

שלב ראשון: ערכו רשימה של מצבי משבר שכיחים שאתם נתקלים בהם. לגבי כל מצב, רשמו את המחשבות השליליות שעולות ב'זמן האמת'. שימו לב שלכל מצב יש את סדרת המחשבות הקבועה שלו. 

שלב שני: עתה עליכם לבטל את הכוח של המחשבות עליכם, כך שלא תאמינו להן יותר. הדרך הטובה ביותר היא לעבוד עם ספרה של ביירון קייטי, "לאהוב את מה שיש", העוסק באומנות חקירת המחשבות. בינתיים, תוכלו להפנות אל עצמכם את שתי השאלות הבאות: "האם זה נכון?" ו"האם אני יכול/ה לדעת בוודאות שזה נכון?" (1)

דוגמה:

נניח שברשימת המחשבות המכאיבות נמצא המשפט "הבוס שלי צועק עלי, כי הוא מזלזל בי ", האם זה נכון שהבוס מזלזל בכם? (יתכן שאתם דווקא יודעים שהוא מעריך את עבודתכם). אך נניח שתשובתכם היא 'כן' - האם אתם יכולים לדעת בוודאות שהבוס אכן מזלזל בכם? (האם הייתם בראשו, או שמעתם אותו אומר זאת לאחר?)

שאלות מנחות נוספות הן "האם תיתכן סיבה אחרת לדבר?" ו"האם לפעמים גם ההיפך הוא הנכון?" האם יתכן שהבוס צועק מסיבה אחרת? למשל שהוא אדם כעסן, או מתוח ולחוץ? האם לפעמים הבוס גם משבח אותי ומעריך אותי? זהו תפקידכם למצוא את השאלות הנכונות שיפריכו את האמונות שלכם, מתוך הבנה שאלו יוצרות את מציאותכם. אם תצאו 'צודקים', תפספסו את מטרתכם.

משהפרכתם את המחשבות, יש להביא את התובנות החדשות לזמן האמת. בזמן זה אנו נשלטים על ידי המוח ההישרדותי, המכור לדפוסים השליליים. לאנשים רבים קשה לנהוג ברגעים אלו בצורה הגיונית, הם "מאבדים שליטה" ובהגה נוהג האגו השלילי. לכן עלינו ליצור מנגנונים חזקים שיסייעו לנו לראות את האמת ברגעים הקשים. 

שלב שלישי: הכינו שוב רשימה של המצבים השליליים השכיחים. ליד כל סעיף, כתבו כמה מהתובנות החדשות שרכשתם בשלב השני;  "הבוס מאוד מעריך אותי, הוא אמר לי את זה פעמים רבות, הוא צועק כי יש לו בעיה של עצבים, זה לא קשור אלי". עצם הכנת הרשימה יסיע לכם שלא להאמין למחשבות כשהן עולות, אך ליתר בטחון, שמרו אותה בתיק. מומלץ גם להציב פתקים ועליהם תובנות מרכזיות, במקומות בהם אתם מבלים הרבה מזמנכם. אלו יעזרו בזמן האמת ויחלחלו לתודעתכם גם כשאתם לא שמים לב.

חשוב לדעת: במצבים שלילים המעוררים רגשות חזקים, מיותר לנסות להדחיק את האגו במחשבות חיוביות. במקום זאת, הניחו לו לדבר, כשאתם מודעים לכך שהוא משקר. לאחר שסיים את מלאכתו ואתם כבר רגועים, הוציאו את הרשימה שלכם והיזכרו באמת.

והכי חשוב: אל תצפו להצליח מיד. זהו תהליך. בכל פעם תשתפרו קצת; בהתחלה רק תהיו מודעים לשקרים, בהמשך תצליחו לשנות בזמן אמת רק בחלק מהמקרים ורק לבסוף המחשבות השליליות יפסיקו להופיע כליל. החשוב הוא התמדה בתהליך.

בהצלחה!

(1) - מתוך משנתה של ביירון קייטי.